ב-1913 פירסם הרולד מארי (H.J.R. Murray) את ספרו על ההסטוריה של השחמט. הספר מתאר גרסאות הסטוריות שונות של המשחק מהודו, סין, יפן, פרס ועוד. הוא עוקב אחרי פריחת השחמט תחת האיסלאם. ומשם הוא ממשיך ועוקב אחרי התפתחות המשחק באירופה, אליה הובא על ידי המוסלמים דרך ספרד.
בתיאור המשחקים השונים מארי עוסק לא רק במהלכי הכלים ובגרסאות שונות של החוקים, הוא גם מתעכב על השמות השונים של המשחקים והכלים ועל משמעויותיהם.
הרולד מארי היה בנו של סר ג'יימס מארי, העורך והמייסד של מילון אוקספורד האנגלי (Oxford English Dictionary). הספר The Professor and the Mad Man, מזכיר בין היתר שילדיו של ג'יימס מארי בילו הרבה במשרדי ה-OED ונהגו לסייע לעורכים בהעברת פתקים עם הגדרות וציטטות. הספר אמנם אינו מזכיר ישירות את הרולד, כיוון שהוא מתמקד בסיפור מעניין אחר שקשור למילון, אך ניתן לשער שהשעות הרבות שבילה במקום שבו נוצר מילון התירו בו את חותמן ותרמו לעניין שהיה לו בשפות ובאטימולוגיה.
מספר פרקים בספר על ההסטוריה של השחמט מוקדשים לספרות ולשירה שנכתבו על המשחק. בין השירים שהוא מצטט נמצא אחד משירי המשחק של של אברהם אבן עזרא. התרגום שהוא פירסם לא נעשה ישירות מהעברית אלא מתרגום ללטינית ובעזרת תרגום קודם לאנגלית. אפילו בתרגום המתווך ניתן להבין את תיאור מהלך המשחק ואפילו את חלק מהלכי הכלים, וכמובן תיאור ספרותי מאוד של המלחמה בין שני הצבאות.
אחד התחביבים שלי הוא משחקים ממשפחת השחמט, בין היתר גם אותם משחקים הסטוריים שמתוארים בספר. השיר עניין אותי גם מההיבט התרגומי וגם בגלל הקשר לגירסה הסטורית של שחמט.
חיפשתי את המקור, ומצאתי אותו בפרוייקט בן יהודה שחוק האישקאקי (השחמט)
קריאת השיר בשפת המקור הייתה חוויה מעניינת. תיאור המשחק היה הרבה יותר ברור, הרבה יותר חי, והיה לי מאוד ברור שאני מזהה את המשחק, ואפילו את מהלכי הכלים השונים, מתוך התיאור בשיר. יותר מאוחר חזרתי לספר וראיתי שגם מארי דן בקצרה בשיר, ומסביר למה תיאור החוקים במשחק תואם לשחמט כפי שהוא שוחק בספרד בתקופת חייו של אבן עזרא. בעברית מתאר השיר את כלי המשחק כשני צבאות: “ יְדַמֶּה כִּי אֲדוֹמִים הֵם וְכוּשִׁים.”
בתרגום של מארי התיאור הפך ל – “To him they appear as Edomites and Ethiopians”. מארי מזכיר, אך לא מצטט, שיר שחמט נוסף של אבן עזרא, ניתן למצוא אותו קרוב לתחתית הדף כאן: משחק המלכים
יש הבדלים בין שמות חלק מהכלים בין שני השירים.בשיר הראשון הרגלים נקראים רגלים, בשני הם נקראים גיבורים. אחרי תיאור שורת הכלים הראשיים "וגבורים לפניהם עוד כמוהם"
בשחמט באותה תקופה חלק מהכלים היו שונים מהיום.
הצריח במקור היה מרכבה ונקרא רוֹך. בשיר אחד הוא מכונה רוֹך, בשני הוא מכונה מרכבה. הכלי שליד המלך במשחק ההיסטורי היה הרבה יותר חלש מהמלכה של היום ונקרא ferz. בשיר הראשון הוא נקרא פָרָז ובשני הוא נקרא שגל (shegel), מלה ארמית לאשה/רעיה. הפרז אמנם לא קיבל עדיין את כל יכולותיה של המלכה, אך הוא כבר קיבל את הכינוי מלכה, ולכן היא מכונה שגל, כרעייתו של המלך.
הפרש נקרא סוס בשני השירים. כלי נוסף, פיל, כלי שהוחלף מאוחר יותר על ידי הרץ, גם הוא נקרא פיל בשני השירים. בתרגום של מארי בתיאור מהלך הרגלי הוא כותב:
The Pawn marches straight forward
Yet he turns aside to capture the foe
במקור כתוב
וְהָרַגְלִי יְהִי הוֹלֵךְ לְנֶגְדּוֹ / וְאֶת אוֹיְבוֹ יְהִי נוֹטֶה לְלָכְדוֹ,
כשקראתי את השיר בעברית וראיתי את הביטוי "נוטה ללכדו" מייד היה ברור לי שהרגלי אוכל כלים באלכסון. המושג "sideways” בתרגום היה קצת יותר מעורפל.
מהלך הפרז, משבצת אחת באלכסון, כלומר יש לו ארבע משבצות אפשריות ללכת אליהן, מתואר:
וְהַפָּרָז יְהִי מַטֶּה פְסָעָיו / וּמַסָּעָיו לְאַרְבַּעַת רְבָעָיו.
גם כאן " מַטֶּה" מתאר את המהלך האלכסוני.
בתרגום המהלך מתואר:
The Fers (fers) turns her steps
And makes her move to her four squares
מארי הכיר את חוקי המשחקים, מהטקסט שדן בשיר ברור שהוא הבין שהשיר מתאר את מהלכי הכלים, ובחלק של תיאורי הכלים הוא הקריב לא מעט ממבנה השיר כדי שיוכל לתאר את הכלים, ולמרות כל זה התרגום פחות ברור מהמקור בתיאור המהלכים. גם שורות כמו "פְּנֵי כֻלָּם לְהִלָּחֵם נְכוֹנִים / וְהֵמָּה נוֹסְעִים תָּמִיד וְחוֹנִים,”שמזכירה את "וייסעו ויחנו", לא ממש עוברות.
מטרתו הייתה להציג מגוון יצירות מכמה שיותר שפות ולהעביר את תוכן הדברים ובמידת האפשר גם את רוח הדברים. למרות הבעיות בתירגום, אני סבור שהוא הצליח להעביר את תוכן הדברים, ובמידה כלשהי גם את רוח הדברים.
בכל מקרה, היה מעניין להכיר את השירים, ואת תרגומו של אחד מהם גם בהיבט של תרגום שיר, וגם כיצירה שנכתבה על גירסה היסטורית של שחמט
לימדת אותי כמה דברים חדשים תודה